|
|
|
התא המשפחתי הוא חוסנה של כל חברה, הוא היסוד והוא ההמשכיות והוא פני כל החברה בזעיר אנפין
ישנן נקודות השקה רבות אל העולם שאליו אנו פתוחים, חלק מן הנקודות האלה בעלות השפעה רבה על דרך החיים שלנו ולא תמיד השפעה המעודדת זוגיות בריאה
המסרים המרכזיים של תרבות המערב, בהחלט, מובילים לדחיקת התא המשפחתי הצידה במקרה הטוב ולפעמים אף פוסלים אותו מסיבות אידיאולוגיות
בניגוד לכמה מן הדתות האנושיות שנתייאשו מן העולם הזה [למשל: נצרות ובודהיזם], מגמת היהדות - שמקורה בהתגלות אלוקית, לתת הדרכה וכלי התמודדות כאן בתוך העולם הזה
|
|
|
האנושות בנויה מלאומים רבים ושונים ובכל לאום ישנם שבטים עדות וקבוצות אתניות שונות, אך לכולם יש מכנה משותף אחד - התא המשפחתי. התא המשפחתי הוא חוסנה של כל חברה, הוא היסוד והוא ההמשכיות והוא פני כל החברה בזעיר אנפין, מכאן נובעת חשיבותו הרבה של התא המשפחתי כלפי החברה, אך לא רק כלפיה, אלא גם כלפי עצמו על מרכיביו השונים.
כמעט ואין ספק שכל אדם בריא חולם על משפחה חמה וערכית, בעיני רוחו הוא רואה אידיאלים רבים: משפחה יציבה ומאושרת, אהבה ושותפות אמת, התמזגות ונתינה מתמדת ומקור לחום ותמיכה.
אכן כן, ניתן להפיק הרבה מזוגיות בריאה טבעית וערכית, ולמעשה, ממתינים שם עולם ומלואו. ומתבקשת המסקנה כי השאיפה לכך צריכה להוביל להשקעת מחשבה, תחכום ומרץ רב להשגת מטרה נעלה זאת, ובודאי שאין להזניח תחום כל כך קריטי ומרכזי בחיי האדם.
על מנת לממש שאיפות מיוחדות אלה ולאורגם לתוך שלל הגוונים הקיימים במציאות הסובבת אותנו, צריכים אנו לערוך היכרות מעמיקה עם עצמנו והמעגלים הסובבים אותנו. ישנן נקודות השקה רבות אל העולם שאליו אנו פתוחים, חלק מן הנקודות האלה בעלות השפעה רבה על דרך החיים שלנו ולא תמיד השפעה המעודדת זוגיות בריאה.
אם כן, כיצד יש לבחון את הדברים? אילו צעדי חשיבה ומעשה יכולים לבא מצדי? כיצד יש לנתח השפעות כאלה או אחרות על מוסד הנישואים ולהיערך בהתאם?
מי שמתבונן לעומק התרבות הישראלית העכשווית יגלה, ולא במאמץ רב, כי התרבות הדומיננטית [אם לא הבלבדית] בחיינו היא תרבות המערב. את ההשפעה של תרבות זו ניתן לחזות כמעט על כל צעד ושעל: אופני החשיבה, ניהול הכלכלה, שיווק וצריכה, וגם, ואולי בעיקר, השקפת עולם ואופי הרוח. האמת ניתנת להיאמר כי הרבה דברים טובים ישנם בתוך השפע המערבי, חופש, הגנת זכויות הפרט, שוק חופשי ושלטון מסביר פנים לאזרח [אני מקווה שבדרך כלל…].
אך האם בזה מסתכם הכל?
לתרבות המערב ישנם גם תרומות לא כל כך חיוביות לישראליות העכשווית, והדוגמאות לכך לא מעטות: הדרישה למימוש עצמי בצורה מופרזת פעמים רבות שמובילה לאגואיזם ואגוצנטריות, היחיד רואה את עצמו במרכז ללא התחשבות ושיוך לכלל. החיצוניות הבולטת על כל צעד ושעל - קניונים נוצצים, פרסומות ושאר דברים המושכים את העין בצבעים זוהרים. ההנחה כי הקריירה האישית היא מעל לכל ערך כמעט עד כדי דחיקת חיי בריאות, ערכים ורוחניות מחיי היחיד הנוהר אל הכסף, העושר וההצלחה החומרית.
וכל אלה, כמובן, בתרבות ''אינסטנט מהיר'' כך שכל דבר חייב להגיע מהר וללא מאמץ מיותר, בודאי שלא על ידי בנייה ממושכת וסבלנית , שכידוע, היא מתכון יותר בטוח להצלחה ויציבות בכלל, ובתא המשפחתי בפרט.
לכל ההשפעות האלה נוספה עוד השפעה אחת, שאולי היא הקשה מכולם, וכוונתי להשפעה על התא המשפחתי. אפילו מי שלא עסק במחקר סוציולוגי מעמיק או בפסיכולוגיה המודרנית על כל אסכולותיה יכול להבחין בכמה תופעות מצערות עם השלכות מרחיקות לכת על פני החברה כולה: אין ספור מקרי גירושים [ובמיוחד בעשרות השנים האחרונות], הלידות הרבות מחוץ למסגרת הנישואים הכרוכות בתופעת ''המשפחה החד הורית'', הקשרים החד מיניים הפומביים עם כל הנלווה לכך והאלימות בתוך המשפחה אשר קשורה בקשר הדוק עם נישואים לא יציבים או עם תופעת ''המשפחה החד הורית''.
המסרים המרכזיים של תרבות המערב, בהחלט, מובילים לדחיקת התא המשפחתי הצידה במקרה הטוב ולפעמים אף פוסלים אותו מסיבות אידיאולוגיות [כמו הגישה האומרת כי נישואים על מנת להביא ילדים אינם ''קשר טהור'']. כך שהשאלה עולה וחוזרת שוב, כיצד אפשר בתנאים אלה ליצור ולקיים תא משפחתי חזק, יציב, חם ותומך בכל הסבך הזה? כיצד אפשר להתמודד מול הקשיים הרבים של החיים המודרניים ולשמור על כבוד הדדי ושלום בית ההכרחיים כל כך לפיתוחה ושגשוגה של המשפחה? מה הם אותם היסודות האמורים ''לדבק'' תא משפחתי וללכד אותו מול אופנות משתנות?
כדאי, לענ''ד, בשלב ראשון, לעסוק בשאלות הבסיסיות ביותר. יש להעלות לבירור יסודי ולניתוח את מושג הזוגיות כפי שהוא משתקף ברוח היהודית ובמקורות: מהי זוגיות? מה המאפיינים שלה? כיצד קשר זוגי אמור להשפיע על חיי ולבנות אותם? כיצד בחיים בעלי אופי מודרני, או ליתר דיוק, פוסט מודרני, אנו יכולים לחפש אמת, ליישם ולבטא את ערכי הנצח, ובכללם ערכי המשפחה היהודית?
יחד עם השאלות העקרוניות העוסקות בזוגיות צצים ועולים גורמי משנה: זוגיות והורות - והיחס ביניהם, מספר הילדים וגילם גם הם גורמים מרכזים בתוך התא המשפחתי ובעלי השפעה חשובה על ההתפתחות הזוגית. ישנם עוד מעגלי חפיפה כמו עבודה, משפחה וחברים, גם אלה מהווים מוקד ליצירה ושיתוף בחיי הזוג. כלומר הברור צריך להקיף מערכות שלמות בחיי האדם על מנת ליצור בסיס לדיון והמלצות בחיי המעשה.
כנקודת פתיחה לדיון הייתי רוצה לעמוד על נקודה מרכזית המאפיינת את המסורת היהודית, כוונתי ליכולת המרשימה לקחת רעיונות גדולים ונשגבים ולבטאם במעשים קטנים ובפרטים הרבים של חיי המעשה. כל ההשקפות הגדולות והאידיאלים הרבים באים לידי ביטוי בהרבה הלכות קטנות והדרכות הנובעות מן ההלכה ורוחה עד הפרט האחרון. קרי, המקורות היהודיים מכוונים את חיינו מרגע הלידה ועד פטירתו של האדם מהעולם הזה. בהדרכות אלו כלולים: מה נאכל ומה נשתה ומה לא, כיצד יש לנהוג בחברה, כיצד יש לנהל משא ומתן ולהתפרנס בדרך ישרה וטובה, ימים מיוחדים כמו השבתות וחגים והמצוות הקשורות בהן ועוד הרבה, וגם, כמובן, זוגיות וחיי משפחה.
בניגוד לכמה מן הדתות האנושיות שנתייאשו מן העולם הזה [למשל: נצרות ובודהיזם], מגמת היהדות - שמקורה בהתגלות אלוקית, לתת הדרכה וכלי התמודדות כאן בתוך העולם הזה. אין ייאוש, להפך, יש מגמה ומטרה לתת משמעות וקדושה בתוך החיים עצמם. יוצר האדם נותן לו הכוונה וצווי עשייה בכלל תחומי החיים - ובכללם חיי הזוגיות והתא המשפחתי.
בואו ניזכר באחד המקורות הראשונים המדברים על זוגיות:
וַיִּבֶן יְדֹוָד אֱלֹהִים אֶת הַצֵּלָע אֲשֶׁר לָקַח מִן הָאָדָם לְאִשָּׁה וַיְבִאֶהָ אֶל הָאָדָם: וַיֹּאמֶר הָאָדָם זֹאת הַפַּעַם עֶצֶם מֵעֲצָמַי וּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי לְזֹאת יִקָּרֵא אִשָּׁה כִּי מֵאִישׁ לֻקֳחָה זֹּאת: עַל כֵּן יַעֲזָב אִישׁ אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד:
ממש נפלא! סוף כל סוף הוא מצא את בת זוגו [או היא את בן זוגה], הפעם זה ממש אמיתי היא חלק מחיי! אני חש דבקות! אלא שפסגת האושר זמנית ביותר, הנחש ממתין ברקע ועמו הסיבוכים הרבים של החיים, או אם תרצו, האתגרים. ישנן טעויות בחיים ושחיקה יומיומית מתמדת המשפיעה על הזוגית ובעטייה מפסידים את גן העדן. כאן מתחיל תהליך התיקון שהוא ראשית השיבה לגן עדן, אלא שהשיבה לגן עדן כרוכה בעמל רב וללא הנחות, אם רוצים להצליח צריך להשקיע. ישנו סולם רב שלבים שיש לטפס בו, אני מקווה, שהיום עלינו על השלב הראשון.
|
|